דריינקו נ' די ארקה בע"מ

פסק דין

התובעת רכשה ביום 02.10.12 מיטה נפתחת במסגרת תערוכת הרהיטים בגני התערוכה בתל אביב, תמורת 2,800 ש"ח. הובטחה לתובעת הספקה תוך 5 שבועות והמיטה לא הגיעה בפרק זמן זה. ניסיונות להשיג את הנתבעת טלפונית - לא צלחו. אשר על כן, התובעת שלחה לנתבעת מכתב בפקס ביום 07.11.12. המיטה לא סופקה ונשלח שוב מכתב ביום 15.11.12. התגובה למכתב, יצרו קשר עם התובעת תוך הבטחה לספק לה את המיטה בתאריך 22.11.12. התובעת ובן זוגה המתינו בבית כל היום – אך המיטה לא סופקה ושוב, לא ניתן היה להשיג את הנתבעת טלפונית ופנייה נוספת בכתב – לא נענתה. לנוכח כך, התובעת ובן זוגה לקחו יום חופש ונסעו לסניף החברה בראשל"צ. האיש שהציג את עצמו שם כבעלים סיפר סיפור "נוגע ללב" והבטיח שביום 25.11.12 יתקשרו אליהם והם יקבלו תאריך לקבלת המיטה. איש לא התקשר, אלא רק כעבור יומיים, התקשרה גברת שהציגה את "כל צרות המפעל" והבטיחה תאריך אחרון להספקה ליום 06.12.12. המיטה שוב לא סופקה. אשר על כן תבעה התובעת את החזר סכום הקנייה בסך 2,800 ₪, פיצוי בגין אובדן 4 ימי עבודה של התובעת ובן זוגה בסך 6,000 ₪ עבור יומיים המתנה בבית לקבלת המיטה ונסיעה לסניף החנות בראשל"צ. עוד תבעה התובעת פיצוי בגין עגמת נפש וסבל בסכום 2,000 ₪ של בת ה – 15 שנאלצת לישון בסלון הבית מאחר ואין לה מיטה. סה"כ סכום התביעה בסך 10,910 ₪.

הנתבעת הכחישה את התביעה בצורה לאקונית, טענה כי מדובר בניסיון לעשיית עושר שלא כדין וכי "מדובר בסיפורי בדים של התובע ויובהר שמדובר בסיפורי יוסף..." (ראו כתב ההגנה). עוד טענה כי המיטה סופקה ביום 20.12.12 ולפיכך יש לדחות את התביעה.

בדיון התברר כי התובעת קיבלה את המיטה 10 ימים לאחר הגשת התביעה, היינו באיחור של כ – 6 שבועות מהמועד המקורי בו התחייבו לספקה.

נציג הנתבעת טען בדיון כי היה מבצע "עמוד ענן" ששיבש לנתבעת את ההובלות. בהמשך טען כי משרד הביטחון הורה להשבית את המפעל לאור מבצע "עמוד ענן" משום שמייצרים באזור הדרום (מה קרה לטענה לפיה בכתב התביעה מדובר בסיפורי בדים וסיפורי יוסף?). בית המשפט נתן החלטתו בישיבת יום 07.05.13 לפיה הנתבעת תמציא אישור מפיקוד העורף על צו סגירת המפעל בתקופת מבצע "עמוד ענן" ואישור ממס ההכנסה, עוד הוחלט כי הנתבעת תציין את התאריכים בהם המפעל לא עבד וכי האישור יומצא תוך 30 יום.

הנתבעת צירפה אישור פיצוי ממס הכנסה לפיו לכאורה שולם לה פיצוי בסך 32,167 ₪ בגין נזק עקיף בשל המצב הביטחוני לתקופה שבין 14.11.12 ועד 23.11.12 – מבצע עמוד ענן.

יודגש כי אין במסמך שצורף בכדי לענות על החלטת בית המשפט. בית המשפט דרש כי הנתבעת תצרף אישור כי ניתן צו לסגירת המפעל. הנתבעת צירפה רק אישור ממס הכנסה, מאישור זה לא ניתן ללמוד כי ניתן צו לסגירת המפעל ולא ברור מהם הנימוקים שעמדו לנגד עיני פקיד השומה שעה שהחליט על הפיצוי (מעבר לקביעה שנגרם נזק עקיף). היינו, לא ניתן ללמוד כי היה מחוייב בסגירת המפעל בתאריכים הרלוונטיים. על כן הנני קובע כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה שהוטל עליה.

כאמור, המיטה בין לבין כבר סופקה ועל כן אין לפסוק את השבת תמורת המיטה. באשר להפסד ימי עבודה, מי שהוכתרה כתובעת בכתב התביעה היא סבטלנה דריינקו, בן ברוך מיכה לא נרשם כתובע בכתב התביעה. יתר על כן, אף אילו שמות שניהם היו מצויינים בכתב התביעה, ניתן היה לצמצם את הנזק בכך שרק אחד מבני הזוג ימתין בדירה. לא ברור מדוע יש צורך בשניהם, הדברים נכונים ביתר שאת לגבי המועד השני בו המתינו, לנוכח ניסיון העבר. עוד סברתי, כי לנוכח כך שמגורי התובעת הינם בתל אביב, נסיעה לראשל"צ לצורך טיפול בבעיה, לא אמורה היתה לגזול יום עבודה שלם, אלא לכל היותר, 3 שעות. מתלוש השכר של התובעת לחודש נובמבר 2012 אותו צירפה לכתב התביעה עולה כי הינה מורה וכי שעות עבודתה בפועל בחודש זה היו 144. שכר המינימום לשעה בסך 23.12 ₪. הנני פוסק כי הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 300 ₪ (עבור 13 שעות, היינו 5 שעות עבור כל אחד מהימים אותם המתינה בביתה ו – 3 שעות עבור נסיעתה לראשל"צ).

נוסף על האמור לעיל, הנני פוסק כי על הנתבעת לשאת גם בפיצוי בגין עגמת נפש בסך 1,000₪.

הנתבעת תשא בהוצאות התובעת בסך 500 ₪.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"ד, 26 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: